חוק החופש מאפשר להשתמש בתוכנות ריגול על עיתונאים
צרפת, איטליה ויוון הן חלק משבע המדינות שדוחפות לאפשר לרשויות לרגל אחרי עיתונאים במקרה של ביטחון לאומי, כך חשף תחקיר חדש.
חוק חופש התקשורת של האיחוד האירופי, שפורסם לראשונה בספטמבר אשתקד, נועד לחזק את העצמאות והפלורליזם של מגזר התקשורת באירופה. עם זאת, יש פרשנים שחוששים שללא הניסוח וההוראות הנכונות, החוק החדש ישיג הלכה למעשה את התוצאות ההפוכות.
היום, 15 בדצמבר, נציבות האיחוד האירופי מקיימת את מה שצפוי להיות סבב השיחות האחרון (טרילוג) שבו היא עשויה לראות את הממשלות הקשוחות יותר למצוא פשרה עם חברות אחרות.
כאמור, חוק חופש התקשורת של האיחוד האירופי בא כניסיון לקבוע כמה כללים כדי להבטיח ולהגן על חופש תקשורת ופלורליזם ברחבי האיחוד . זה מגיע בעקבות חששות לגבי נוף תקשורתי מאוד פוליטי. לשם כך, הוא כולל אמצעי הגנה מפני התערבות פוליטית בהחלטות עריכה ושימוש תוכנות ריגול נגד עיתונאים, מסגרת לשקיפות, הגנה מוגברת על מקורות עיתונאיים, וכן עוד.
למרות כוונותיו טובות ונחוצות, נראה כי המשא ומתן המתמשך עיצב את החוק עם כמה סעיפים שנויים במחלוקת שמדאיגים את הפרשנים.
"חוק חופש המדיה של האיחוד האירופי (EMFA), למרות שהכוונה טובה, יש לו פגמים משמעותיים," כתבה תומכי זכויות דיגיטליות ב-Electronic Frontier Foundation ב-6 בדצמבר, והתייחסה לסטטוס מיוחד שהוצע עבור כלי תקשורת גדולים שלא ניתן להסיר את תוכנם מפלטפורמות טכנולוגיות גדולות.
נקודה נוספת עוד יותר שנויה במחלוקת היא אז סביב השימוש בכלי מעקב נגד עיתונאים. מדינות מסוימות, שנולדו כדרך להפוך את הפרקטיקה לבלתי חוקית בעקבות מקרים בעלי פרופיל גבוה ברחבי אירופה, ממשיכות ללחוץ על "ביטחון לאומי" סעיף (סעיף 4). לפי כתבים ללא גבולות, זוהי "הוראה מסוכנת, שתרעיל את החוק מבפנים."
יותר חופש או מעקב?
בעוד שסעיף 4 הידוע לשמצה וה "ביטחון הלאומי" פטור אינו דבר חדש – הוא התווסף לטקסט ביוני, למעשה – גילויים חדשים שופכים אור על אותן מדינות שפועלות יחד כדי לתת לגיטימציה לסוג זה של פיקוח מדינה.
נחשפה חקירה משותפת בין שלושה כלי תקשורת באיחוד האירופי (Investigate Europe, Disclose ללא מטרות רווח בצרפת ו-Follow the Money) שצרפת, יוון, איטליה, קפריסין, פינלנד , שבדיה ומלטה הן שבע הממשלות שעדיין דוחפות לאפשר שימוש בתוכנות ריגול נגד עיתונאים למרות גל הביקורת ברחבי התעשייה.
על פי מסמך שהגיע לידי קונסורציום התקשורת אשר נכתב על ידי פקיד גרמני בכיר שנכח בטרילוג האחרון ב-22 בנובמבר, איטליה הביעה את העמדות החזקות ביותר הרואה את הפסקה הנוספת כ "חייב וקו אדום." צרפת, פינלנד וקפריסין אמרו שהן "לא מאוד גמישות" בנושא. בעוד ששוודיה, מלטה ויוון הסכימו "בכמה ניואנסים."
"לממשלות אין עסק להיות בטלפונים של עיתונאים. אנחנו בפרלמנט האירופי קבענו לכך הוראות. לא מקובל שמדינות חברות מנסות כעת להכניס מחדש את פסקת החטטנות הזו דרך הדלת האחורית," אמר אחד מבעלי המשא ומתן, חבר הפרלמנט הגרמני הירוקים דניאל פרוינד, לחקור את אירופה.
החשש הגדול ביותר כאן הוא שהוראה כזו תעניק לגיטימציה הלכה למעשה לשימוש בלתי חוקי בPegasus ותוכנת ריגול טורף נגד עיתונאים, שכבר התרחשה ביוון, ספרד, בולגריה והונגריה. הממשלות האלה כולן שיחקו בעבר בקלף הביטחון הלאומי כדי להצדיק את מעשיהן.
לפני הגילויים האחרונים, 17 ארגוני תקשורת אירופיים חתמו על מכתב פתוח הקורא לאמץ ניסוח חזק בגרסה הסופית."
הם כתבו: "אנו מודאגים מאוד מהאפקט המצמרר שעלול להיווצר אם הטקסט הסופי יקבע תנאים לחשיפת מקורות שאינם עומדים בסטנדרטים הבינלאומיים של זכויות אדם ושומר על הפסקה "מאמר זה אינו פוגע באחריות המדינות החברות" לשמירה על הביטחון הלאומי'.
"האיחוד האירופי תמיד היה מעוז של חופש תקשורתי ופלורליזם, אך כיום הערכים המרכזיים הללו נמצאים בדעיכה. היכן ששלטון החוק מתערער, חופש התקשורת הוא לרוב הנפגע הראשון"
בזמן כתיבת שורות אלה, נציגי המדינות החברות באיחוד האירופי דנים בשני קווים מאוד ברורים אלה בנושא קוצני זה. אנחנו לא יודעים מי מהשתיים ינצח בסופו של דבר, אבל סביר להניח שהקשיחים יצטרכו למצוא פשרה עם המדינות האחרות. האם זה יספיק כדי להגן באמת על חופש התקשורת ועל עיתונאים' פרטיות באירופה טרם נראתה.