איך לעודד עובדים לדווח על בעיות אבטחה

למרות ההתקדמות בטכנולוגיית האבטחה, ארגונים אינם יכולים להתעלם מתפקידם של העובדים בזיהוי ודיווח על אירועי אבטחה. בעוד שכלים ופתרונות פרואקטיביים עשויים להיות מסוגלים לסמן איומים מסוימים, לעובדים עדיין תפקיד גדול יותר בדיווח ובהפנייתם לצוות האבטחה לצורך פתרון יעיל.

עם זאת, דוחות אחרונים מראים כי פחות מ-10% מהעובדים בתעשיות שונות מעבירים הודעות פישינג לצוותי האבטחה שלהם, למרות שמדובר באחד מאיומי האבטחה הנפוצים ביותר. מחסור משמעותי זה בדיווח יכול לנבוע מכמה גורמים: האמונה הרווחת שמישהו אחר יטפל בבעיה, חשש מנקמה על אזעקות שווא או טעויות, וחוסר הערכה בסיסי של התפקיד האישי באבטחת הארגון. שלא לדבר על כך, גם בושה של עובדים על טעויות העבר שלהם תורמת לפחות הסלמות.

התמודדות עם חסמים אלה היא קריטית ככל שנוף איומי הסייבר הופך מורכב יותר ויותר. לכן, בואו נדון בשלוש האסטרטגיות המרכזיות שארגונים יכולים למנף כדי לעודד את כוח העבודה שלהם לדווח ביעילות על בעיות אבטחה.

בניית הבנה ומודעות

אחת הסיבות הבסיסיות לכך שעובדים אינם מדווחים על אירועי אבטחה היא חוסר הבנה של מה מהווה איום אבטחה, ומדוע ידע זה חשוב. כדי להילחם בכך, ארגונים חייבים לתעדף חינוך מקיף בתחום אבטחת הסייבר, המכסה את המכניקה של איומים כמו פישינג ותוכנות זדוניות, וכיצד איומים אלה עלולים לפגוע בעסק.

תוכניות הכשרה יעילות חייבות לחרוג מעבר להדרכות אבטחה מסורתיות, שלעתים קרובות מייגעות. הן צריכות לשפר את תפיסת הסיכון של העובד, ולהדגים עד כמה חומרה יכולה להיות של איום פוטנציאלי, הן לארגון והן לעצמו. ניתן להשיג זאת באמצעות תרחישים מציאותיים ומפגשים אינטראקטיביים המדגישים את ההשלכות הישירות של כשלים באבטחה. לדוגמה, ההכשרה צריכה להיות אדפטיבית ותגובתית לאיומים האחרונים, תוך הבטחה שהעובדים לא יהיו רק מקבלי מידע פסיביים אלא משתתפים פעילים בהכשרתם בתחום האבטחה. תוכניות הכשרה חייבות ליצור קונצנזוס משותף בקרב כל כוח העבודה כי פרצה חמורה עלולה להשפיע על יציבות החברה ולסכן גם את מקום עבודתם.

יתר על כן, דיווח על כל פעילות חריגה חייב להיות מועבר בצורה ברורה כמנדט ארגוני קריטי. על העובדים להבין שפעולתם הפרואקטיבית יכולה להפחית באופן משמעותי את הסיכון להסלמה של אירוע קל לפריצה משמעותית. המחקר האחרון שלנו מדגיש כי בעוד שצוות טכני מוכן בדרך כלל לשלבים הראשוניים של מתקפה, האתגר האמיתי – והצורך בדיווח – גוברים משמעותית לאחר מכן. בנייה והוכחת יכולות סייבר בקרב כוח העבודה באמצעות הכשרה מתמשכת הן קריטיות ליצירת תרבות אבטחת סייבר יעילה יותר שמובילה לדיווח רב יותר.

לכן, ארגונים חייבים להבטיח שתוכניות ההדרכה שלהם בתחום אבטחת הסייבר רלוונטיות, מרתקות ומתעדכנות באופן שוטף כדי להעצים את העובדים בידע ובמוטיבציה הדרושים להגיב לאיומים. על ידי הבנת ה"למה" מאחורי חשיבות הדיווח, כמו גם ה"איך" של התהליך, עובדים נוטים יותר לקחת אחריות אישית ולתרום למצב האבטחה של הארגון שלהם בצורה יעילה.

ייעול תהליך הדיווח

כדי לטפח סביבת אבטחה רספונסיבית, תהליך הדיווח על בעיות אבטחה חייב להיות חלק ככל האפשר. עובדים נתקלים לעתים קרובות במכשולים כגון מנגנוני דיווח מסובכים או הוראות לא ברורות, אשר עלולים להרתיע אותם מדיווח. פישוט תהליכים אלה יכול להגדיל משמעותית את שיעורי הדיווח, ובהמשך, לשפר את מצב האבטחה הכולל של הארגון.

מנגנוני דיווח ברורים, פשוטים ונגישים בקלות הם חיוניים. מערכות אלו צריכות להיות אינטואיטיביות ולהשתלב בצורה חלקה עם הכלים ותהליכי העבודה היומיומיים שכבר משתמשים בהם העובדים. חשוב גם לוודא שכל העובדים מכירים את המנגנונים הללו ומבינים כיצד להשתמש בהם ביעילות ללא היסוס או בלבול. מנהיגים עסקיים חייבים לבנות תרבות ארגונית שבה כולם מעודדים לפתח יכולות דיווח ולדון בחסרים פוטנציאליים, במקום להתבייש או לבחון אותם בבחינה מדוקדקת על כל חוסר מיומנויות.

יתר על כן, משוב מיידי לאחר הדיווח יכול גם הוא למלא תפקיד קריטי בחיזוק התנהגות חיובית. כאשר עובדים מדווחים על בעיית אבטחה פוטנציאלית, הכרה בפעולתם באופן מיידי וחיובי יכולה לאמת את החלטתם ולעודד אותם להמשיך להשתתף בהגנה על הארגון. לולאת משוב זו בונה ביטחון ומדגימה את מחויבות העסק לטפל במהירות בחששות אבטחה.

עידוד תרבות דיווח

פיתוח תרבות ארגונית (לצד מדיניות ותהליכים), שבה דיווח על בעיות אבטחה נתפס באופן חיובי, הוא בעל חשיבות עצומה. בסביבה תומכת, עובדים נוטים יותר לדווח על אירועים ללא חשש מנקמה או שיפוט. חיזוק חיובי זה הוא המפתח להפיכת צופים פסיביים לתומכי אבטחה פעילים.

למנהיגות תפקיד חיוני בטיפוח תרבות זו. מנהיגים יכולים להוות דוגמה עיקרית על ידי דוגמה פעילה להתנהגות הרצויה, כגון דיון פתוח בחוויותיהם האישיות עם דיווח על בעיות אבטחה. באופן ספציפי, גישה מלמעלה למטה יכולה להיות יעילה ביותר, שבה כולם מקדמים את האבטחה, החל מהמנכ"ל ועד לעובד החדש ביותר. מנהיגים חייבים להעביר את המסר שדיווח אינו רק אחריות אלא גם מעשה של הגנה על הארגון ועל עובדיו.

יתר על כן, העסקת מומחי אבטחה במחלקות שונות יכולה לספק לעמיתים נקודת קשר שניתן להזדהות איתה, שיכולה להציע הדרכה והרגעה בנוגע לתהליך הדיווח. מומחים אלה יכולים גם לסייע בשמירה על נושא האבטחה כנושא לדיון קבוע, תוך שמירה על רלוונטיותה ובעלת חשיבות בכל רמות הארגון.

עסקים צריכים להתמקד גם בלמידה מכל אירוע מדווח, ללא קשר לתוצאותיו. חגיגת הזדמנויות הלמידה הללו במקום הטלת אשמים מעודדת סביבת דיווח פתוחה ופרואקטיבית יותר. ניתן להשיג זאת על ידי שיתוף סיפורים על הפחתת איומים מוצלחת כתוצאה מדיווחי עובדים, דבר המחנך ומדרבן את כוח העבודה.

בסופו של דבר, על ידי הערכה ועידוד תקשורת פתוחה ופעילות מתמשכת בתחום אבטחת הסייבר – ועל ידי הימנעות מביישת עובדים על טעויות הסייבר שלהם – ארגונים יכולים ליצור תרבות איתנה שבה עובדים חשים ביטחון ונתמכים בתפקידם כשחקנים מרכזיים בהגנה על אבטחת הסייבר. תרבות זו משפרת את תנוחת האבטחה ותורמת לכוח עבודה מעורב ומחויב יותר.