מה זה מתקפת DDoS attack ?

להאקר המודרני יש סט כלים עצום בהישג יד, והוא רק הולך וגדל מיום ליום. רבות מהטקטיקות, הטכניקות והנהלים הללו הם בחזית הטכנולוגיה, אך ישנן התקפות מסורתיות שלעולם לא ייצאו מהאופנה – והתקפות DDoS הן אחת מהן.

מתקפת DDoS (מניעת שירות מבוזרת) מסתמכת על האופן שבו האינטרנט בנוי כדי לגרום לכאוס. במילים פשוטות, היא כרוכה בהצפה של שרת בכמות עצומה של תעבורה שנוצרה במיוחד, מה שמקשה על גישה לשירות או לאתר המותקפים. שטף זדוני זה של תעבורה נועד לשתק אתרים, משחקים מקוונים ואפילו תשתיות קריטיות. במקרים הגרועים ביותר, מתקפות DDoS עלולות לגרום נזק כלכלי חמור.

למרות שקל יחסית להתאושש מהתקפות DDoS בהשוואה לפריצות אחרות, הן יכולות להיות ממש כאב ראש להתמודד איתן בזמן שהן מתרחשות. למרבה הצער, אין הרבה כלים ברמת הצרכן שנבנו להתמודדות עם התקפות DDoS, אבל שירותי ה-VPN הטובים ביותר של היום יכולים למנוע תסכול על ידי הסתרת כתובת ה-IP האמיתית שלכם מהאקרים – כלומר לא תהיה להם מטרה ברורה.

המשיכו לקרוא, ואני אעמיק כיצד מתרחשות התקפות DDoS, מי עומד מאחוריהן, וכיצד VPN שימושי.

מה זה מתקפת DDoS?

מתקפת DDoS היא הצפה של תעבורת אינטרנט ממכונות רבות ושונות. היא מכוונת למכשיר, שירות או רשת יחידים במטרה להציף מטרה ספציפית כך שלא ניתן יהיה להשתמש בה.

היעד צריך לעבד כל חבילת נתונים שנשלחת אליו – לכן, התקפות DDoS בדרך כלל משתמשות בנתונים יקרים עבור היעד לעיבוד, מה שמבטיח שהוא משתמש בכמה שיותר משאבים.

כאשר יותר מדי בקשות לא לגיטימיות מציפות את היעד, הוא כבר לא יכול לעבד תעבורה אמיתית. אף אחד לא יכול להתחבר בזמן ששטף התעבורה תופס את כל חריצי החיבור.

בתרחיש הטוב ביותר, ה-DDoS מונע ממך לבדוק את האתר או השירות רק בזמן שהמתקפה נמשכת – ברגע שההצפה תיפסק, השירות יוכל לקבל חיבורים חדשים.

עם זאת, במקרים גרועים יותר, עומס יתר על שירות עלול להוביל לקריסת המכונה שעליה הוא פועל, ולגרום לאובדן נתונים משמעותי.

אם זה לא נראה כל כך גרוע, תחשבו איך זה היה נראה בחנות פיזית.

נניח ששתי חנויות מוכרות את אותו מוצר – ואחת מוכנה לעשות הכל כדי להוציא את השנייה מהעיר.

החנות התוקפת שוכרת חבורה של קונים זדוניים כדי למלא את החנות שאליה היא מכוון. קונים אלה מבלים את כל היום בחנות הקורבן, לא קונים כלום, אלא מבזבזים כמה שיותר מזמנם של הקופאים.

בסופו של דבר, מתברר שכמה מהקונים הללו זוממים מעשים רעים. הם נאסרו להיכנס לחנות – אבל לא לפני שהם גוזלים זמן רב מהצוות, זמן שהיה יכול לשמש כדי לעזור לקונים לגיטימיים לבצע רכישות.

החנות המכוונת לא יכולה פשוט לאסור על כולם לקנות כדי לפתור את הבעיה – הם לא ירוויחו כסף. עד שיתברר ש"לקוח" נמצא שם אך ורק כדי לבזבז את זמנו של המוכר, החנות לא יכולה לעשות דבר בנידון, ובסופו של דבר, מרוויחה פחות כסף מכיוון שקונים אמיתיים לא יכולים לקנות כלום. חלק מהעובדים מתפטרים, אחרים מחמירים בעבודתם, וכל הפעילות קורסת.

עם הזמן, הנהלת החנות מבינה שכל הקונים הזדוניים משתמשים באותה טקטיקה כדי לבזבז זמן: מבקשים מוצרים לא מוכרים שהמוכר חייב לשלוף ממלאי החנות במקום מהמדפים. זה גוזל נתח עצום של זמן ומרחיק את הצוות מהישג ידם של לקוחות לגיטימיים.

כמובן, חלק מהקונים האמיתיים הללו יכלו לבקש את אותה בקשה, אך ההנהלה מחליטה שכל מי שמבקש שוב ושוב מלאי מהמחסן מורחק מהחנות, באופן מיידי.

החנות התוקפת ממשיכה לשלוח את הקונים הזדוניים, אך הם מסוננים בצורה יעילה הרבה יותר – וכעת החנות הממוקדת יכולה להמשיך לפעול בשקט יחסי.

קל לחשוב על DDoS כהפרעה קטנה ומקומית, אבל הגרועות ביותר הן תקיפות בקנה מידה גדול הכוללות מיליוני מכשירים. הן עולות כסף, הן משבשות את התפוקה המסחרית, ויש להן השלכות בעולם האמיתי.

זהו גם עסק משגשג עבור האקרים. למרות מאמצים מתמידים של ה-FBI וארגוני אכיפת חוק אחרים להפיל אתרים המכונים "אתרי בוטרים" או "אתרי לחץ" (שהם למעשה DDoS בתשלום), התקפות DDoS זינקו ב-200% בשנת 2023 .

התקפות DDoS לא הולכות לשום מקום, לכן עליכם לדעת כיצד הן קורות ומה ניתן לעשות כדי להתגונן מפניהן.

למה קורות התקפות DDoS?

המניעים מאחורי מתקפות DDoS מגוונים כמו השיטות בהן נעשה שימוש לביצוען.

מתקפת DDoS היא רק אמצעי להשגת מטרה, כך שיש מגוון רחב של גורמי איום שעשויים לכלול אותה בערכת הכלים שלהם. גודלה, אורכה ועוצמתה של מתקפת DDoS ישתנו גם הם באופן דרסטי בהתאם למבצע.

עם זאת בחשבון, בואו נסקור כמה מהאנשים (והארגונים) העומדים בדרך כלל מאחורי מתקפות DDoS של ימינו.

גיימרים
, סביר יותר שתיפול קורבן למתקפת DDoS במצבים שבהם מתרחשות המתקפות בעלות הסיכון הנמוך ביותר.

לדוגמה, אם אתם משחקים משחקים מרובי משתתפים באמצעות שידוכים P2P, כתובת ה-IP שלכם בדרך כלל חשופה לשחקנים האחרים באותו משחק. זה הופך את כתובת ה-IP הביתית שלכם למטרה מרכזית עבור האקרים – אבל זה לא סוף העולם.

רוב ספקי האינטרנט יחברו אותך מחדש לכתובת IP אחרת לאחר שתאפס את הנתב. זה לא נוח, אבל תוכל לחזור לגלוש באינטרנט תוך דקות.

עם זאת, אם אתם משתמשים בכתובת IP סטטית או ייעודית, תצטרכו פתרון אחר (כמו אחד מרשתות ה-VPN המאובטחות ביותר כיום).

כמובן, חלק מהסכסוכים
הם יותר מנקמות אישיות.

האקטיוויסטים הם תת-קבוצה של האקרים המשתמשים בכישוריהם כדי לקדם את מטרותיהם הפוליטיות – כמו מחאה נגד ארגונים, ממשלות או אידיאולוגיות שהם מתנגדים להן.

לדוגמה, קבוצת האקרים עשויה לפגוע באתר אינטרנט של סוכנות ממשלתית במדינה שבה יש צנזורה כבדה באינטרנט.

האקטיוויסטים בדרך כלל מסתמכים על השחתת אתרים במקום לחסל אותם באמצעות DDoS, אך עדיין ישנן התקפות DDoS רבות המיוחסות לקבוצות בעלות מוטיבציה פוליטית. 

סחטנים
הבאים בתור הם פושעי הסייבר המשתמשים במתקפות DDoS כצורה של סחיטה או איומים.

גורמים רעים אלה עלולים לפתוח במתקפה נגד חברה ולאחר מכן לדרוש תשלום כופר בתמורה להפסקת המתקפה.

רוב מקרי הסחיטה הם תוצאה של תוכנות כופר הרסניות בימינו, אך קל יותר להפעיל התקפת DDoS לצורך כופר מחוץ לרשת המדוברת.

זה לא רווחי באותה מידה, למרות שחלק מהמטרות (כמו אתרי מסחר אלקטרוני) רגישות יותר להתקפות DDoS, ולכן מטרות עסיסיות יותר.

ברמה חמורה יותר, התקפות DDoS משמשות לעתים קרובות בלוחמת סייבר על ידי גורמים מדינתיים .

ממשלות או קבוצות בחסות מדינה פורסות התקפות DDoS כדי לשבש תשתיות קריטיות, רשתות תקשורת או מערכות פיננסיות במדינות אויב. 

הדבר שהופך את DDoS לאטרקטיבי עבור כל הקבוצות הללו הוא שקשה מאוד לאתר את מקור המתקפה.

למרות שקל יותר לייחס בוטנטים גדולים יותר לקבוצות ולמדינות, ישנם מפעילי בוטנטים רבים שישכירו שירות DDoS. לכן, כמעט בלתי אפשרי להבין מי באמת עומד מאחורי מתקפת DDoS.

כיצד פועלות מתקפות DDoS?

היסודות של מתקפת DDoS מסתכמים ב"שליחת כל כך הרבה תעבורת רשת ליעד שאף אחד אחר לא יכול להשתמש בה." זה החלק של "מניעת שירות".

מה שהופך את DDoS למעניין באמת הוא החלק ה"מבוזר".

כל מתקפות ה-DDoS מתחילות בבוטנט. "בוט" הוא מכשיר המחובר לאינטרנט שנפגע על ידי האקר ונדבק בתוכנה זדונית.

אולי תחשבו מיד על מחשב, אבל האקרים יכולים להפוך כל דבר ששולח תעבורת אינטרנט לבוט. חשבו על מכשירי IoT: טלוויזיות חכמות, מצלמות ואפילו מכשירי חשמל ביתיים כמו מקררים ותרמוסטטים.

אז, בוטנט הוא פשוט קבוצת בוטים שהאקר יכול לשלוט בהם. כדי לבנות בוטנט, האקרים מפיצים תוכנות זדוניות באמצעות מיילים של פישינג, אתרים זדוניים או על ידי ניצול פגיעויות תוכנה.

ברגע שמכשיר נדבק, הוא מתחיל לתקשר חזרה לשאר הבוטנט דרך מדיום של "פיקוד ובקרה". בעיקרו של דבר, זה כמו חדר צ'אט ענק שבו מנהל הבוט יכול לשלוח פקודות לכל בוט בבוטנט.

כאשר מגיע הזמן לתקוף, התוקף שולח פקודות מרחוק לבוטנט, ומורה למכשירים לשלוח כמויות אדירות של תעבורה לכתובת ה-IP של היעד.

המפתח להצלחה של מתקפת DDoS הוא נפח. על ידי תיאום אלפי בוטים לשליחת תעבורה בו זמנית, היעד נפגע בהרבה יותר בקשות ממה שהוא יכול להתמודד איתן. שטף תעבורה זה מציף את השרת או הרשת של היעד וגורם למניעת שירות.

החלק הקשה ביותר בהגנה מפני מתקפת DDoS הוא להבחין בין תעבורה לגיטימית לתעבורה זדונית. בוטנטים מורכבים בדרך כלל ממגוון רחב של התקני אינטרנט רגילים ממקומות שונים ברחבי העולם.

למרות שסוגים מסוימים של התקפות DDoS, כגון התקפות timeout מבוססות TCP, מזוהים ביתר קלות על ידי מנהל רשת, הצפות תעבורה מבוססות UDP טהורות מקשות על ההבחנה בין משתמשים רגילים לבוטים.

האם VPN יכול לעזור במאבק בהתקפות DDoS?

התקפות DDoS נשמעות די מפחידות, אבל מאוד לא סביר שתהיו קורבן של התקפת DDoS ממוקדת לטווח ארוך.

מערכות מניעת DDoS של ימינו מיועדות למשתמשים ארגוניים שצריכים לשמור על המערכות שלהם פועלות 24/7 לנוכח התקפות ברוחב פס גבוה.

במקום למהר ל-CloudFlare ולשאול מה הוא יכול לעשות בשבילך כמשתמש ביתי, או לקנות נתב עסקי יקר, עדיף לך הרבה יותר לבדוק VPN במקום זאת.

תחשבו על זה – כשאתם מתחברים לאינטרנט דרך VPN זה, לכל דבר ועניין, הופך לכתובת ה-IP שלכם.

ה-VPN שלך מסתיר גם את כתובת ה-IP המקורית שלך, כך שהאקרים יצטרכו לשלוח התקפת DDoS דרך ספק ה-VPN שלך כדי לנסות להוציא אותך מהרשת.

כל ספק VPN טוב כבר יגדיר הגנה ברמה ארגונית מפני DDoS, וייתכן שאפילו חלק ניכר מהבוטנט שתוקף אותך נמצא ברשימה השחורה בשל ביצוע התקפות דומות בעבר (או בשל שימוש כצומת להפצת תוכנות זדוניות).

עם זאת, חשוב לציין ש-VPN אינו פתרון חסין תקלות. אם התוקף כבר יודע את כתובת ה-IP המקורית שלך, הוא עדיין יכול לבצע את ההתקפה בין אם אתה משתמש ב-VPN ובין אם לאו.

בתרחיש הגרוע ביותר, ההתקפה עלולה לחסל את כל טווח ה-VPN אם אתם מנויים לספק קטן במיוחד. זה די לא סביר, אבל אם אתם מודאגים מהתקפות DDoS, אני ממליץ להיצמד ל-VPN עם רשת שרתים גדולה.

ישנן סיבות טובות רבות להשתמש ב-VPN מלבד הגנת ה-DDoS שלהם:

• הצפנה: היתרון הבולט ביותר של VPN הוא שהוא מצפין את תעבורת האינטרנט שלך, מה שמקשה הרבה יותר על פושעי סייבר ליירט ולגנוב את הנתונים שלך. זה שימושי במיוחד אם אתה משתמש באופן קבוע בנקודות Wi-Fi ציבוריות.
• מתג כיבוי: רוב שירותי ה-VPN בעלי המוניטין מגיעים עם מתג כיבוי. הם מנתקים אותך אוטומטית מהאינטרנט אם חיבור ה-VPN נותק. למה? ובכן, זה מונע את חשיפת כתובת ה-IP האמיתית שלך ומבטיח שלא תשלח מידע לא מוצפן (ועלול להיות ניתן לזיהוי).
• זיוף גיאוגרפי: גם שירותי VPN יודעים איך ליהנות, ומאפשרים לכם לשנות את המיקום הווירטואלי שלכם על ידי בחירת שרת במדינה אחרת. זה מאפשר לכם לבדוק תוכן סטרימינג עם הגבלות גיאוגרפיות – ואף מקשה על האקרים לעקוב אחר המיקום האמיתי שלכם ולבצע לכם DDoS.